Document related concepts
no text concepts found
Transcript
El rincón de la canción פינת השיר המתורגם La Oreja De Van Gogh Muñeca de trapo בובת סמרטוטים Como esos cuadros que aún están por colgar, Como el mantel de la cena de ayer, Siempre esperando que te diga algo más Y mis sentidas palabras no quieren volar... Lo nunca dicho se disuelve en té como el infiel dice nunca lo haré siento que estoy en una cárcel de amor me olvidarás si no firmo mi declaración... Me abrazaría al diablo sin dudar por ver tu cara al escucharme hablar eres todo lo que más quiero pero te pierdo en mis silencios mis ojos son dos cruces negras que no han hablado nunca claro mi corazón lleno de pena y yo una muñeca de trapo... Cada silencio es un humilde quedar detrás de mi sin parar de llorar. Quiero contarte lo que siento por ti que lo escuchara la luna de enero mirandote a ti Me abrazaría al diablo sin dudar por ver tu cara al escucharme hablar eres todo lo que más quiero pero te pierdo en mis silencios mis ojos son dos cruces negras que no han hablado nunca claro mi corazón lleno de pena y yo una muñeca de trapo... No tengo miedo al fuego eterno tampoco a sus cuentos amargos pero el silencio es algo frío y mis inviernos son muy largos... Y a tu regreso estaré lejos entre los versos de algún tango porque este corazón sincero murió en su muñeca de trapo.. www.laprofesora.co.il כמו התמונות האלה שעדיין מחכות לתליה ,כמו המפה של ארוחת הערב של אתמול תמיד מחכה שאגיד לך עוד משהו ...ומילותיי הכאובות אינן רוצות לעוף מה שלעולם לא נאמר נמס בתה כמו שהבוגד אומר לעולם לא אעשה זאת אני מרגישה שנמצאת בבית סוהר של אהבה ...אתה תשכח אותי אם אני לא חותמת על הצהרתי ללא ספק הייתי מתחבקת עם השטן בשביל לראות את פניך בזמן שתקשיב לדבריי אתה הדבר שאני הכי אוהבת אבל מאבדת אותך בשתיקותיי עיניי הם שני צלבים שחורים שלעולם לא דיברו ברור לבי מלא בצער .ואני בובת סמרטוטים כל שתיקה היא להישאר מאחורי עצמי מבלי להפסיק לבכות אני רוצה לספר לך מה אני מרגישה כלפיך ושהירח של ינואר ישמע זאת ויסתכל עליך ללא ספק הייתי מתחבקת עם השטן בשביל לראות את פניך בזמן שתקשיב לדבריי אתה הדבר שאני הכי אוהבת אבל מאבדת אותך בשתיקותיי עיניי הם שני צלבים שחורים שלעולם לא דיברו ברור לבי מלא בצער .ואני בובת סמרטוטים אני לא מפחדת מהאש הנצחית גם לא מסיפוריה המרירים אבל השתיקה היא משהו קר ..והחורפים שלי ארוכים מאוד וכשתחזור אהיה רחוקה בין שורותיו של איזה טנגו כי הלב הכן הזה מת בתוך בובת הסמרטוטים שלו 052-342733 0 פטריסיה בורינסקי- לה פרופסורה מרכז ללימוד ספרדית
